אמא,
תמיד היינו בסיפור הזה ביחד. את ואני.
את במילים ואני במנגינה.
מאז שהייתי אצלך בבטן וכל ילדותי, השמעת לי מוזיקה מהמון סגנונות. החל ממוצארט שופן ובאך, דרך אחינועם ניני, מתי כספי, הברירה הטבעית ועמיר בניון, ועד אפרת גוש, דיויד בואי וניק קייב שהיו לי כולם אבני דרך במסעי.
כשהייתי תינוקת שרת לי, לצד שירי הילדים הרגילים, גם שירים מחורזים שהמצאת במקום, ואח"כ גם כתבת עלי שירים...
כשהייתי פסנתרנית צעירה סיפרת סיפורים ואני ליוויתי אותם בעיטורי פסנתר.
בטיולי הלילה שעשינו בקיבוץ, היינו מהלכות יד ביד, שרות שירי ארץ ישראל ושירים שלמדתי במקהלה. באופן אינטואיטיבי הייתי שרה לך קול ב׳, ותמיד צחקנו שנדבקתי ב ״קוֹלֶבֶּת״..
כשקצת גדלתי הלחנתי וביצעתי מילות שירים שלך, דבר ששימח אותך מאוד והסב לשתינו גאוות יצירה משותפת.
בכל התייעצות קטנה כגדולה, בחיים ובמוזיקה, זכיתי תמיד לתמיכתך הגורפת ולחוות דעתך הקולעת. בפרויקטים שלי את תמיד לצידי והעבודה המשותפת שלנו היא הנאה צרופה.
את אומרת שאת דיסלקטית בתווים וזייפנית נוראית,
ואני אומרת שאת תמיד היית שותפה שלי ושאת האדם הכי ראוי להיות כותבת הטקסטים בעסק שלי.
אהבת בת ואם ומוזיקה
אהבה שהייתי רוצה לחלוק איתכם.
